ג'פרי התפוז

הוא החליק לזקנה בשוק מהיד. היא לא יכלה להרים אותו כי היא זקנה. מישהו בועט בו בטעות, הוא מתגלגל אל מתחת לאחד הדוכנים ושם אני פגשתי אותו. הוא היה מבוהל והייתי חייב לצלם אותו בעזרת האייפון שלי. זה מה שיצא:

דרך אגב, אני עכבר מעבדה שהצליח לברוח ועכשיו אני מנהל מאפיה בשוק חדרה.

יאללה לציור הבא בבקשה.

לתת לזה לצאת

בציור הבא, בכל פעם שנתקלתי בדילמת "זה יהיה יפה אם..." עשיתי את מה שפחדתי לעשות. זהו תירגול שם הסרת עכבות ומחסומים. אנחנו מדהימים, אנחנו יצירתיים, כולנו! אני מצרף בסוף הפוסט סרטון שקיבלתי ממנו השראה היום. ממליץ לצפות ואם תרגישו גם חשק להפיץ ולעשות טוב לעוד אנשים אז אדרבה!

לציור קראתי "הפרה הקדומה". קודם כל אני שמח להכיר לכם את צלמה של הפרה כפי שהיא התהלכה בעבר על פני הכדור "ארץ". הם שלטו בעולם. אכלו רק עשב והתקיימו בהרמוניה. אנחנו הגענו והרסנו הכל, הפרות איבדו את הצבע ואת החשק לחיות. היום לא קיימות פרות אמיתיות, רק שיבוטים לצרכי ייצור בשר המוני. אני נשמע פה קצת צמחוני? הזוי, אני נהנה מאוד לאכול בשר אבל זה לא משנה את העובדה שאנחנו הורסים את הכדור שלנו. יאללה אנשים להפיץ רק טוב בעולם. אה וקחו מכחול ותכינו לכם מגוון של צבעים מולכם. תטבלו את המכחול ותציירו. יצא לכם ממש יפה שתדעו לכם! :) אוהב אתכם!

נפלאות הגראפיקה הממוחשבת

לא להיבהל אני אומנם מתעסק גם בעיצוב גראפי אבל אנחנו לא עוזבים את הציור פה.

אתם מוזמנים ללחוץ ולהגדיל.

אז מה יש לנו פה. התחלתי מציור פשוט בעיפרון רגיל וזול לא משהו מיוחד. חיזקתי את הציור עם עיפרון פחם. עיפרון הפחם למי שלא מכיר הוא עיפרון רך מאוד וכייפי לציור. מה אני עושה איתו בעצם? אני מדגיש הצצלות וקווי מתאר. הציור הופך לריאליסטי יותר. לאחר מכן צילמתי את התמונה במצלמה דיגיטלית רגילה (שהרסה עוד קצת את האיכות של הציור) ואז נכנסה לפעולה הגראפיקה הממוחשבת.

בהמשך תוכלו לראות את הציור לפני הפוטושופ.

ברגע שהציור הגיע לפוטושופ, הדגשתי את הקונטרסט, הוספתי רקע של בית רגיל ו"מרחתי" אותו בעזרת פילטר Cutout.

מפה נישאר רק לצבוע את האשה והפוף שעליו היא יושבת.

אני עובד בשיטה שאני מסמן כל פעם חלק אחר שאני רוצה לצבוע, צובע בצבע אטום ומשנה בהגדרה של השיכcה ל Color.

ישנן הרבה טכניקות ליצור את זה וכל אחד מאמץ לו את מה שנוח לו... ניראה לי... מה שמצחיק זה שאני כותב פה לעצמי בעצם, לא רע לי עם זה... בעצם מבלוג שהתחיל על בנייה וכאלה הפכתי את הכתובת לתיק עבודות. אני כרגע מקים עסק שלא קשור בכלל לאומנות, אבל עובד במקביל על פתיחת גלריה משלי... אשמח להציג פה עוד עבודות בהמשך...

נעמתם לי מאוד :)

המשך ערב מפנק לכולם!

אה.. חח הציור לפני הפוטושופ:

חוזרים למכחול- צבעי מים

לציור הזה קראתי "טרגדיה בברזיל". אני בטוח שכל אחד יכול לפרש את מה שהוא רואה אחרת, לי זה הרגיש שמשהו לא טוב קורה שם למרות שהמקום בו הדמות נמצאת הוא שמח וצבעוני.
לאחר זמן רק של שימוש באיירבראש החלטתי לנסות לחזור קצת למכחול. קיבלתי במתנה מחבר ארגז מלא בצבעי מים מיוחדים מאוד והרגשתי שאני יכול עכשיו לבזבז, לצייר בפאות בלי לתכנן ולחשוב. התחלתי עם הפנים, עיניים אף ופה בעזרת מכחול דק וצבע שחור, בהמשך ניסיתי ליצור את האיזורים החשוכים יותר בפורטרט, את האיזורים המוצלים, השתמשתי בגוונים כהים ולאו דווקא שחור.
הציור מתעוות ונמרך ומכיל בתוכו ניסיון לשדר משהו.
מה עושים עכשיו? קחו מכחול וצבע ונסו להוציא ציור מהיר, השתמשו בהרבה צבעים, על תשפטו את הציור כבר באמצע או בהתחלה, אני חייב להתוודא, בתחילת הציור שקלתי לעזור ולזרוק אותו כי הוא לא "זרם" לי אבל מתוך רצון לתרגל ולהנות מהתהליך המשכתי בלי לצפות לכלום. קיבלתי על הציור הזה תגובות טובות מאוד, ונהנתי מאוד מזה.
בהצלחה לכולם.

לאט אבל בטוח

כאשר אנו מציירים פורטרייט או גוף של בן אדם אין צורך למהר ולסיים חלק מסויים לפני
שמריצים את המחשבה "האם לא ניתן להוסיף עוד פרטים שיוסיפו לאנושיות?", אני מגלה
את עולם ההצללות לאט לאט, וכמו כן גם לומד שיש להשתמש בהצללה בחכמה.
כל זוית של הצללה, כל חריץ שנחרוץ בגוף או בפנים, ישפיעו על זויות האור ובנוסף
עלולים להשפיע על גילו של המצוייר.
לדוגמא כאשר נרצה לצייר פורטרייט של ילד או תינוק, ההצללות העיקריות יהיו במפרקים
כמו בכל אדם, ובכפלי שומן הגוף שיש לרוב התינוקות, לפחות לתינוקות שיש מספיק
אוכל, לעומת זאת עם נרצה לצייר תינוק אפריקאי נשים דגש על הצללות אשר יבליטו
עצמות.
כמו כן פניהם של תינוקות הם חלקים ויפים ולעומתם אדם מבוגר/ זקן יצוייר כאשר
על פניו "חריצי בגרות" או בשמם המקורי והלא מומצא שלי "קמטים".
בעקבות הרצון שלי לשפר את יכולת הציור פורטרייט שלי, התחלתי לשים לב יותר
לפרטים בפניהם של האנשים איתם אני נפגש במהלך היום, ואני מנסה לשים לב
להבדלים בין האנשים, אני אומנם מאוד אוהב לצייר פורטרייטים אך כאשר אני מנסה
לצייר דיוקן מדויק של אדם מסוים, איני מצליח להגיע לתוצאה הרצויה, זאת אומרת
הציור אינו יוצא דומה למקור.
הדיוק נימצא בפרטים הקטנים, הדיוק נימצא בציור שמצויר בקפידה בלי למהר לסיימו.

טוב חברים אני הולך לים לגלוש, שיהיה בהצלחה לכולם, ואני ממליץ להסתכל יותר
לאנשים בעיניים, לא להתבייש מלסרוק פנים של אדם אחר, כולנו יפים, אנחנו רק
צריכים השראה.

ללמוד או לא ללמוד- זאת השאלה?

שלום חברים :)
אני יודע שהבלוג זז בקצב איטי אבל לפחות הוא זז קדימה.
הבטחתי מדריכים ואני מבטיח שזה יהיה הדבר העיקרי שיפורסם פה,
אני מתכונן, מכין תוכנית, אני רוצה שהבלוג הזה יהפוך ל"כלי" אמיתי,
כלי שכל אחד יוכל להעזר בו על מנת לחסוך כסף בהוצאות על שיפוצים,
כלי שיעודד יצירתיות ואהבה לעשיית דברים בעצמנו.
בינתיים אני רוצה לפרסם ציור נוסף שלי, רק כדי להכניס קצת צבע למקום!

אז זהו ציור נוסף שצויר בטכניקת האיירבראש תוך כדי שימוש בסגנון חופשי,
לצייר מהראש, מה שניקרא- פריסטייל.
הכותרת של הפוסט מתייחסת ללימודים בתחום האומנות- דבר שאני מתלבט
רבות לגביו בימים האחרונים.
אני מסכים עם זה שצריך לטפח כישרונות ולפתח תחביבים שלנו, אם זה לטובות
הנאה אישיות ואם זה לפיתוח קריירה בתחום מסוים אבל כמה באמת צריך את
המוסדות האלה?
אוקיי, אני יודע שהשאלה יכולה לגרום לאדם או שניים לכווץ את הגבות למבט
כועס תוך כדי מילמול עצמי של "הוא באמת חי בסרט", אבל אולי נציג את השאלה
אחרת:


כמה אנחנו מסוגלים ללמד את עצמנו לבד?

בעידן המידע שאנחנו חיים בו, ניתן למצוא אינספור מדריכים כתובים ומצולמים
לגבי כל נושא. סרטונים המציגים בבירור שלב אחרי שלב, איך לעשות בדיוק
את מה שאנחנו רוצים לדעת.

זה בדיוק מה שמופיע מולכם בגוונים סגולים, בדמות אישה. אני לא ידעתי לצייר,
אבל אהבתי את זה, הייתי יושב בבית הספר בשיעורים, ובמקום להקשיב למורה
הייתי מתחיל שירבוט של איזה פרצוף, כמעט תמיד אותו דבר, עיניים, אף, פה,
תוחם את הפנים מוסיף שיער ועוצר, כמובן שלא הכרתי את המונח "הצללה"
באותם ימים, והפרצוף היה פשוט אבל חביב, חביב מידי, פחדתי להוסיף, גוף,
רקע וכו'...
קיימים עולמות שלמים שנמצאים לנו בדמיון, רעיונות מדהימים,
יצורים שעוד לא נראו, מקומות שעוד לא נבראו, והם נשארים בראש, במקום
לצאת ולהרשים, לצאת ולהראות לנו שרק היינו צריכים הדרכה קלה, סרטון,
מדריך כתוב, רצף של תמונות סטילס.

לסיכום:
אני מרגיש שלפני שפונים למוסד מסוים, צריך לפתח את הכישרון בתחום שמבקשים
לדעת, לרמה הגבוהה ביותר, ולעשות זאת בעצמנו!
אני יודע שאני אלך ואלמד יום אחד בצורה מקצועית יותר, אבל בינתיים רק
רציתי להעלות בפניכם את האופצייה של להפוך למורים של עצמכם, ללמוד בדרך
שהכי מתאימה לכם, בתנאים שאתם מציבים תוך שימוש בבית הספר הכי עשיר
בעולם- האינטרנט.

בהצלחה לכולם :)

הצד הציורי שבדבר- איירבראש.

האייר בראש (מכחול אויר) הוא בעצם עט פנאומטי (מופעל על-ידי לחץ אויר),
אשר מתחבר ישירות לקומפרסור (מדחס) שמייצר לחץ קבוע לפי בחירה שלנו.
ניתן להשתמש במגוון רחב של סוגי צבעים, אני הכי מעדיף את צבעי האקריליק,
בעיקר בגלל שהם על בסיס מים וזה אומר שאלו צבעים הרבה פחות דביקים
מצבעי שמן, בנוסף יהיה לנו הרבה יותר קל לנקות את העט בסיום הצביעה, זהו
חלק חשוב מאוד להמשך חיו של האיירבראש שלנו.
מביא פה דוגמא לציור שלי על דף 70*50 ס"מ.
החיפושית שעל הדשא

אני בינתיים עושה צעדים קטנים ועדינים, ממש כמו טעימות לפני אירוע גדול.
בהמשך אביא לשידור מדריכים שילמדו באהבה, איך להתאמן על טכניקה,
איך להצליל, להאיר וכמובן, לנקות את האיירבראש :)
רועי חוביאן.